הכובען המטורף

המלץ המתארת את לינק לינק תלונות הדפס מאמרשתף עמוד זה בפייסבוקשתף לינק זה בטוויטרשתף מאמר הגיע ב-Linkedinשתף קישור הגיע ב-Deliciousשתף קישור זה בין השנים Diggשתף מאמר זה הזמן בדבר Redditשתף קישור זה הזמן בדבר PinterestExpert המחבר ריקי טיילור
ההתנסות הראשונית שלי במחיר דר’ טייטלבאום הייתה ב-Hub באמצע הטיפולים המתקינים בקרב מתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן בסן דייגו, קליפורניה. עמדתי אל מול השולחן העוטף שהכיל את אותם דפי ההצטרפות היומיים של המט”בים, פטפטתי אלו שיש להן הקצין התורן, כששמעתי קול מאחורי. הקול היה שילוב מעורפל אצל פלסטו ובריטון נשי.

“אני מוכרחה לתכנן מלווה למרפאת Facility One. אמרו לנו לפגוש את אותו MTA טיילור כאן”.

הסתובבתי במטרה לראות את אותה הרמקול. הוא הייתה אישה כבדה בשנות החמישים המוקדמות לחייה שיש להן כמות מזעזעת על ידי סוג שיער אדום מקורזל וצבוע, בולטת בטירוף מתחת לכובע גדול מצומצמים ומגנטה. הנו לבשה מה שאולי ניצור חליפת אפשרות מחומר זוהר בשני עיצובים שונים אצל סגול. נעליה היוו נעלי יכולת צהובות והינה נשאה כל תיק בד רב ואדום. הסרת משקפיים בלייזר קטנות וחרוזות הציצו יאללה ואחורה מצד הקצינה התורנית לביני, מבעד למשקפיים ענפים הכול על הודעה החיוורות בצורת ירח. המופתעת מהפער החד במראה שלה בין השוטרים לובשי המדים והצוות הרפואי שלובשי השפשפים, לא הייתי כולו מופתעת והיה אם היא הייתה מציגה עבור המעוניינים שהיא וותק מתוך מטרה לחבוש האף אדום בוהק ולהכין בע”ח בלונים בעבור האסירים. הייתי ה-MTA שהוקצה למרפאה במתקן כמו זה. MTA, או לחילופין יעזור טכני רפואי, התבצע מקצוע מיוחד למחלקת התיקונים בקרב קליפורניה. זה נסגר ואלה איכות רפואי יחד עם מקצועי קצין שלום. מת”א הגיבו לכל מצבי החירום הרפואיים וניהלו מהראוי יום את אותן המרפאות בדירה. המחלקה תבטל בקרוב את אותם המקצוע, ותינתן בשבילנו הבחירה להיות אחיות עד קציני בתי רפואה. מאוחר יותר אבחר לקחת קצין כליאה.

“אני MTA טיילור,” אמרתי, “אני הן לא מאמין שנפגשנו מהעבר. תוכלו לברר הפרמטר כל אחד בקליניקה?”

מהווה עשתה פריחה דרמטית בידה השמאלית והרימה את אותם קול הקול המוזר שלה, והשפיעה הכול על הסגנון על ידי שחקן שייקספיר.

“אני ד”ר טייטלבאום”, הודיעה בדיוק לכם, קל לכל אדם בסביבה הסמוך, “אני הפסיכיאטר החדש”.

5 שניות לאחר מכן, ליוויתי את אותם דוקטור טייטלבאום על פני הכיכר למרפאת “מתקן 1”. הגענו לשער מתקן 1, וקצין השער חקר את אותן הזיהוי של החברה שלכם.

“אתה הטוב ביותר במערך הכלא, ד”ר טייטלבוים?” שאלתי. ידעתי שלכניסה לחצר דירות סוהר בפעם המקדימה יכולה להיות הרגשה סוחפת ומפחידה.


תמלול מהבית דרושים אני אידיאלי ברשתות הכלא, מר טיילור, ברם שעבר זמנו לאלו הכלואים במחלת נפש.” עיניה לבשו מבט קודח, חולמני, מרוחק. “אני פה על מנת לתת סיוע לגברים לברוח מהכלא מסוים.”

קצין השער, גבר לא בהיר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, הביט בתוכה, ואז הביט בי בשאלה. הדיבורים אודות עזרה לאסירים להימלט הן לא שימשו פריט שקלקל. הבטחתי לקצין שד”ר טייטלבאום נעזר בלשון שלילית.

“זה רק דיבורים,” אמרתי. דר’ טייטלבוים אינם מתעתד לברוח מהכלא בפועל, אלא לכלא על ידי בקטריות נפש”.

ד״ר טייטלבוים הרימה את מבטה אל הקצינה חפים סימני אלפבית מבעד למשקפיה הרציניים. קצין השער קימט את אותה מצחו אך כניסה אחר השער. מהווה הסתכל בדבר ד”ר טייטלבוים מלמעלה ומטה, כשהוא מתרשם במלוא המוזרות בקרב הלבוש שלה. הוא העווה את אותם פניו וגלגל את כל עיניו.

“זה עומד בך, טיילור,” הוא סיפר. “הכל תלוי בך.”

נכנסנו ל- Facility One Yard. חצר הכלא הינה רצועת אדמה רבה וסגלגלה מוקפת מסילה באורך שליש פנייה. אסירים לובשים מדי CDC כחולים הסתובבו במסלול, וחזרו ליחידות דירות המגורים ספציפי מארוחת הבוקר. הנם הלכו בגלל מפני השעון באותו מפני ש, שיש להן תזכורות לפעמים ברמקול “להמשיך להתעורר על המסילה”. כלא הינה שום דבר שונה מיותר. תמלול משפטי מבחינים בהם אחר הצבעים בכול יום; מהמחיר הריאלי אסירים כחולים ואפורים, יתר על המידה קצינים ביולוגיים וחאקי, קירות כלא אפורים. אפשר לחשוב, לכן, אחר התגובה אצל האסירים כשראו את אותן דוקטור טייטלבאום נכנסת לחצר בהרכב הסגול שלה, כובע מגנטה, טיפול אדום, נעלי יכולת צהובות ותיק אדום גדול. אסירים עצרו על אודות המסילה, מצביעים. אסירים שעמדו בתור הכדורים בפני המרפאה בהו. דבר שבשגרה הוא נראו מלאי תקווה, באופן חד משמעי סוברים, לפי שחשבתי לפני זה, שהיא עשויה לשאת סוג של סוג בילוי. נוספים צחקו, ושמעתי 2 צעקות.

אסירים עמדו כ מול המרפאה לתור גלולות. הנם הורשו תרופות בתאים ספציפי, מועדון רפואה פסיכיאטרית הינה חייבת להינתן במרפאה. עוד ועוד ממה שקורה בחלל כלא מהווה בתגובה לתביעות שהגישו אסירים. מחלקת התיקונים של קליפורניה קבעה או שמא הפסידה כמה תביעות שהגישו אסירים שסבלו בשל סטנדרטים בריאותיים גרועים וטיפול פסיכיאטרי לא קיים או גם אינם מינימלי. בית המשפטהוא הורה למחלקה לסדר את אותה הענין הוא, והמחלקה נאבקה לשכור רופאים, פסיכיאטרים ואנשי רפואה נספחים. לכן, תעסוקה נתפסה בראשם מבנה העדיפות. מידי עם תעודה רפואי יכול מתפעל להחזיר משרת זכרון דברים בעבודה בכלא. הסטנדרטים שימשו באופן יחסי נורמלים יותר. תוך כדי כך עם הזמן עבדתי בעלויות פסיכיאטרים ורופאים טובים. ברור וכיבדתי פסיכולוגים מסורים. מוחי ואלו את אותו מסוג זה שבמחלקות ממהרות לאייש תפקידים, נפלו דרך היסודות אצל תהליך המיון. על מנת לעמוד בדרישות שהורו בתי הדין, נבדקו האסירים לבעיות הקשורות לבריאות הנפש. זה הזמן נעשה מינימאלי והכרחי, מקום נסגר למטרה זו ואלה השפעות רבה מאוד אודות בתי הכלא. לפתע, אסירים אובחנו במחיר דו-קוטביות, סכיזופרניה, פסיכוזה והתנהגויות אנטי-חברתיות. הנם קיבלו תרופות פסיכיאטריות, שדרשו פגישות מעקב שיש להן הפסיכיאטרים. עד הרגע מהרה אלפי אסירים קיבלו תרופות, לעוד פרטים חדשים נדרשו להגיב הכול על המשתמש בפגישות מעקב. המספר המוגבר בקרב פסיכיאטרים הביא לזאת שעוד יותר אסירים הושמו בתרופות, העניין שדרש לא פחות פסיכיאטרים ופסיכולוגים. ביום אחד אשר בו נכנס דר’ טייטלבאום לראשונה למרפאת מתקן זכוכית שבירה, ומחיר התרופות הפסיכיאטריות במתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן התפוצצה ליותר ממיליון וחצי דולרים לשבועיים. זה הזמן אינם כל תרופות קבועות שנקבעו על ידי רופא.

ניתן להפריד תרופות פסיכיאטריות לשלוש קטגוריות: תרופות מכיוון התקפים, עליונות ותחתונות. אם וכאשר כל אחד מסיט את אותם המסך בקרב הז’רגון הפסיכיאטרי והפסיכולוגי, אני מבין כבר היום שתרופות פסיכיאטריות הן סמים, קלים לביצוע ופשוטים. שמישהו זוכר קשר שיש להן אחד מהפסיכיאטרים בחוזה. היא בעצם נסגר בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, גבר נימוסי בלי האויר הטיפוסי בידי פסיכיאטרים. אכלנו ארוחת צהריים בעסק MTA במרפאה. האסירים נכלאו בתאיהם לשם ספירה, ואנו היינו לבד.

“אתה יודע ענין זה שמישהו יבצע למחייתי, טיילור?” הוא שאל.

חייכתי אל עורך הדין למעט לשולחן בארוחת הצהריים שלי.

“למיטב ידיעתי,” אמרתי, “אתה פסיכיאטר.”

“טוב, שהן אינן שגם אני פסיכיאטר”, הוא אמר”, אולם אירועים שאחד הן לא מדבר על אודות ההדרכות או לחילופין הרישיון שלי. אני מעביר כיצד שאני ירצה לעשות בפועל”.

“טוב, ד”ר,” אמרתי, בלעתי ביס מסנדוויץ’ טונה, “יכול להיות שגם אני משוגע, ואתה עמיד שנתיים ממני להגדיר את אותן המחשבה הנ”ל, אבל נראה לכל המעוניין מתחיל מסביר אלו שיש להן אסירים בדבר הבעיות מסוים, ואז להופיע שיש להן אבחנה ותוכנית טיפול. והיה אם זה הזמן באומדן מחירי מכסה את זה?”

“ובכן, הזה האם אנו מנסחים זאת, ברם זה לא לב העניין”, סיפר. “מה שהנני באמת זה הזמן איש המקצוע סמים מורשה”.

“האם קוראים לי ש להוריד במידת מה את כל האזיקים שלי?” אמרתי. “זה וידוי?”

היא בעצם חייך.

“אמרתי מסוגל, טיילור. אולם אירועים יש באפשרותו או אולי אינם, הגיע מה שהנני. במידה ש פעם באמת חשבת מאיזו סיבה זה הזמן תרופות פסיכיאטריות? סמים, טיילור. זה הזמן הפרמטר שהן. הן כדלקמן עלות ומורדות, ואני רושם אותן נרקומנים במוסד כליאה. אם לא הייתי מותר לו ליצור יחד עם זאת, הייתי יושב בתא בשטח לסעוד כאן לבלוס איתך צהריים”.

“עכשיו, דוק,” אמרתי. “אני ייראה לנכון שאולי העסק שלך ישנו רק את עצמך בחסר. שמי בטוח יותר שהינכם יכול לעשות בזמן האחרון טוב. מותקן מרחק יקר מכיוון ענין זה שהינכם יבצע מרבית העניין שעורכים סוחרי סמים”.

“הבדל במוטיבציה, שאחד מצגים. אולם הן לא במה שגם אני ירצה לעשות. כשרק התחלתי, פתחתי גורמי בסביבה הקרובה, ופרסמתי ללקוחותיהם. הרגשתי לסייע לאלו, האומנם שעשיתי. אך כל אחד מכיר איזה הוא ניתוח לקוחות העומדות לי?” הנדתי בראשי וסימנתי לו ללמוד. “אנשים החלה לקחת חלק למשרד שלי בעלויות תסמינים ששיננו. ידעתי שהם כבר רק מספרים עבורנו תסמינים, נו אז אני בהחלט רושם לחומרי הדברה אלו תרופות מורכבות. הגיע מתפעל חד. אמנם נעשה לכל המעוניין חוזה שכירות וחשבונות לשלם. החברה שלך מזהה הביקוש עשיתי, טיילור? רשמתי את כל התרופות שהם כבר רצו. עם גמר זה הזמן התפשטה השמועה, ולקוחות המשיכו להגדיר פגישות. למעלה ממחציתם שיש נרקומנים שרצו סמים חוקיים”. מהווה הצביע הכול על עגלת התרופות הסמוכה. “זה הדבר שהם כבר. סמים, בנאדם, סמים.”

חוויתי את אותן ההשפעות על ידי התרופה בעצמי כשנה לפני כן, כשמישהו הושיט עבורנו בקבוק ריספרידון נוזלי, תרופה שנרשמה לטיפול בסכיזופרניה ובהפרעה דו קוטבית. קונבנציונלי מהנוזל נשפך והיה אודות דופן הבקבוק. נגעתי בנוזל ביד חשופה. התרופה חלחלה השיטה שנקראת העור שלי ונכנסה למחזור הדם שלי. במשך עת איכותית הייתי באופוריה, צחקתי ודברנית באופן ניכר. אפילו שהתרופה מהתחום של אינם נגעה בשפתי, כרגיל מהשפה העליונה שלי קהה. ואלה בזמן זה, בכול לפני כעשר שנים שאני נזכר בתקרית, החלק הנ”ל בשפתי שימש קהה. למשל שאמר הרופא המוצלח, “סמים, בנאדם, סמים”.


תור הגלולה ניצור ארוך באופן משמעותי, והגיע מחלון קו הגלולה למסלול די רחוק על ידי כחמישים מטרים. בסמיכות לאלף אסירים נכלאו בדירה מתקן זכוכית שבירה, ומחציתם שיש בתרופות פסיכיאטריות. מת.א. עמד בפנים חלון אזור התרופות, היגד לאסירים רק את התרופות שלכם שיטת חור מלבני. ה-MTA, גבר חיוור-עור מקריח הקרוי פורד, הסתכל אודות ד”ר טייטלבאום כשחלפה בשטח. היא חייך איתי והניד בראשו. מספר אסירים הסתכלו אודות הפסיכיאטר האפשרי, ואז הביטו בי בשאלה. התעלמתי שירותי תמלול כפר סבא ועשיתי אחר דרכי למרפאה. פתחתי את אותו דלת המרפאה והובלתי רק את דר’ טייטלבאום למשרד מאחור.

“זה המשרד של העסק, דר’ טייטלבוים,” אמרתי, פתחתי את אותה דלת הבית והדלקתי את אותם האורות, מאיר רשויות מינורי עם נוסף כיסאות זה הזמן מחשב אישי זה הזמן בדבר פני שולחן מסוג עץ. דר’ טייטלבוים נכנסה למשרד וישבה בכבדות אודות כיסא השולחן, והניחה את אותן התיק האדום העצום שלה הכול על שולחן המלאכה. “עוד לא הרבה אביא לוח שניות על ידי אסירים ותרשימים רפואיים בקרב אסירים”.

“מטופלים, מר טיילור,” הודיע דר’ טייטלבאום. “הם לא קל אסירים. הינם הנצרכים שלי, ואני אינם עלול להמתין, לאתר אותם”. הינה הרימה את אותם מבטה אלינו דרך משקפיה העצומים, הברק הרחוק חזר לעיניה. “אני מבטיח לך שאנו מהתחום של הן לא ראו כמוני.”

“כן, דוקטור. אני מאמין שהתהליך יכול להיות המקרה,” אמרתי. בזמן המראה המוזר ללא ספק שלה, התכוונתי לתת לפסיכיאטר הפוטנציאלי את אותו היתרונות הרבים של מספק. חלק מהפילוסופיה שלי הייתה, ועודנה, אינם לשפוט טקסט לפי הכריכה המקיף. “האם תשאף שהדלת תיסגר או גם תיפתח?”

“אנא סגור בכל זאת,” דיווח דר’ טייטלבוים. “הגיע בימים אלו לטקס ההרגעה שלי.”

הנהנתי ויצאתי מהמשרד, סגרתי רק את דלת הכניסה מאחורי. נסגר לכל המעוניין זמנים עמוס לפניי והייתי ש כדי להתארגן אליו. השארתי אחר ד”ר טייטלבוים לבדכם במשרדה, לקחתי כוס קפה מהסיר שבעבר בושלו באזור הטיפולים, התיישבתי בדרך כלל השולחן והתחלתי למסד את אותן הטבלאות הרפואיות בידי האסיר, להוריש ש מצד אנשים רפואיים לפסיכיאטרים, יחד עם הגנה המיועדים בתרשים שיש רשימות וטרינר טריות להגיד על הצוואות מרשמים חדשים. אני בהחלט שקוע בטקס, כששמעתי את דוקטור טייטלבוים יוני אופרה במה שחשבתי או שלא איטלקית, הכי מתאים של יכולה. יצאתי מחדר הטיפולים. MTA פורד קרה מחדר התרופות.

“מה לעזאזל עובד ומשתמש, טיילור?” היא שאל. עמדתי מחוץ לדלת משרדו אצל דוקטור טייטלבאום. האופרה המשיכה בקולה המעוות. אסירים הציצו מבעד לחלונות המרפאה, תוהים לשם מה קו הכדורים נעצר, ושמעו את אותן האופרה האיטלקית מגיעה מתוך המרפאה. נדתי בראשי ודפקתי בעדינות על אודות פתח המשרד. האופרה האיטלקית המשיכה פנימה. דפקתי עמיד 2 שנים.

“ד”ר טייטלבאום?” התקשרתי. האופרה נמשכה. משכתי בכתפיים לעבר MTA Ford ופתחתי את כל הדלת. ד”ר טייטלבוים ישב מאחורי שולחנה. עיניה היוו עתק, ידיה מורמות הצלחת ראשה, נעות מבחינה דרמטית למה אתם מחכים? ואחורה, מנצחת הכול על תזמורת שרק הוא יכלה למצוא. נראתה אינם מודעת לנוכחותי, היא המשיכה בהופעה שלה, קולה התאמץ לפנות לרמות סופרן, ואז ירדה לשפל בריטון, והכל בשיא ריאותיה. דבר שיכולתי להפיק זה הזמן להמתין, של תעצור. לאורך כמה רגעים האופרה נמשכה. ואז, שיש להן קרשנדו אחרון של סופרן צווחני ובריטון מקרטע, ההופעה באה לסיומה פתאומי. לאט, הנו השפילה את אותן ידיה ופקחה את אותן עיניה, ממצמצת באור המשרד. היא בהתה בי מבעד למשקפיה הגדולים, זיהתה את העסק בפעם הראשונית ומאז שנכנסתי.

“יש משהו שאני יכול לאפשר עבורך בו, מר טיילור?” היא קושיה.

“טוב…” אמרתי, “אהמ… הביקוש שהנני מתעתד הוא…”

“השיר שלי, מר טיילור. בגלל זה כל אחד כאן?”


“ובכן, בהחלט, דר’,” אמרתי. “זה מתבצע טיפה מפתיע.”

“אני מוצא שאופרה מרגיעה, מר טיילור. הגיע קונבנציונלי מטקס הבוקר שלי. זה מוריד את טיב הלחץ שלי ומכין השירות להמשך היום. כעת, במידה תסלחו לכם, השגרה שלי הנו לא הושלמה. “

“אתה תשיר שוב?” שאלתי.

“לא, מר טיילור,” הנו אמרה, “אני אעשה מדיטציה. סגור את כל דלת הבית, בבקשה. תודיע לנו כשהמטופל הראשוני יגיע.”

השארתי אחר דוקטור טייטלבאום בעצמכם במשרדה. MTA פורד שמע רק את השיחה.

“היא משוגעת, בנאדם,” דיווח.

“מה כולנו הם בעלי זכאות לערוך בנושא זה?” אמרתי.

“אנחנו מוצאים לנכון לספר למישהו. במילים אחרות, הנו כובענית מטורפת רצינית.”

“לא מטרתו לי לכתוב,” אמרתי, סימבול המשמש והן אסירים כולל קצינים. זה אומר שאתה אינן חוצפן. סניצ’ים היוו שנואים באותה מידה על ידי אסירים וקצינים.

“זה אחר, טיילור. מישהו מוכרח למצוא.”

“בוא גלוי באיזו דרך זה יתפתח,” אמרתי. “מה זה יכאב?”

פורד הסכים באי עיניין וחזר לקו הגלולות. המשכתי להתכונן לפגישות הרפואיות והפסיכיאטריות. ד”ר וונג, הרופא המטפל, גבר אסייתי קטן שיש להן שיער דליל, לבוש החם חלוק וטרינר על מכנסיים וחולצה שמלה, זה הזמן. היא דפק על דלת המרפאה ופתחתי אותה. היא בעצם צבר למרפאה.

“בוקר אדיב, MTA טיילור,” היא בעצם אמר.

“בוקר אדיב, ד”ר,” אמרתי.

“זה בוקר טוב?” היא בעצם דיווח. פתחתי את אותם דלת הכניסה למשרדו והרשיתי לאותו אחד לקחת חלק. הוא שאל את העסק רק את שאלות בכל בוקר.

“בוקר טוב, דוק.” אמרתי.

“בוקר אמריקאי משובח?”

“כן, ד”ר,” אמרתי, “זה בוקר אמריקאי מדהים. מותקן קפה מאחור. מוכרחה כוס?”

המומחה חייך והנהן.

“זה קפה אמריקאי?”

“זה נרכש באמריקה,” אמרתי.

“אז כן,” הוא אמר. “אני וכרחה כוס קפה אמריקאית.”

השגרה היום התנהלה כמה זמן קבוע במשך השבוע לתקופה של על פי רוב קיימת. דוקטור וונג, מושתל מאסיה, שחי בזמן האחרון מילדותו במאבק להאכיל את מכשיר אייפון שלו, שאיכשהו לא רק הגיע לארצות הברית, קל הפך לרופא, אהב את אותן אמריקה בלהט הגובל בשיגעון. זה הזמן לא התבצע רגעים אדיב לא מורכב לכן זה מתפעל יממות “אמריקאי”. נעשה לו כאב ראש לפני עשור, והבאתי לו מוטרין. מהווה שאל אם וכאשר זה מוטרין “אמריקאי”, לקח הנל קל שנגמרת שהבטחתי לאותו אחד שדבר זה כן.

“טוב, דוק,” אמרתי. “אני אביא לי יחד עם זאת.”

חזרתי לחלל הטיפולים לשכור לרופא כוס קפה. שמעתי זמזום נמוך עובר מלמטה לדלת משרדו של דוקטור טייטלבאום. התעלמתי מזה. מהווה אמרה של תיצור הוראת מדיטציה, וזאת בסדר מבחינתי באופן היא בעצם תקים יחד עם זאת ברוגע. הכנתי לד”ר וונג כוס קפה והבאתי לאותו אחד, הנחתי לוח רגעים על ידי קליינטים אסירים על אודות שולחנו. מהווה לקח ממני רק את כוס הקפה ולגם מהכתבה.

“תודה לך, MTA טיילור,” הוא הודיע. “זו כוס קפה אמריקאית נעמה.”

“אתה מוזמן, דוק,” אמרתי.

תור הגלולות הסתיים כחצי עת מעתה ואילך. אסירים התחילו לנקות לפגישות רפואיות ופסיכיאטריות כלשהו. נתתי לחומרי הדברה אלו לקחת חלק, בודקת בנפרד רק את הזיהוי והדוקאטים הרפואיים ספציפי לאורך לוח הזמנים, טופחת לחומרי ריסוס אלו על כלי נשק וחבלה. בדקתי את אותו מתח הדם זה או אחר ואמרתי לחומרי ריסוס אלו לעמוד אודות משקל כדי לוודא רק את משקלם. להבא, הם המתינו ביחד המתארת את ספסל עץ ארוך בנושא המרפאה. פתחתי את אותן שולחנו בידי ד”ר וונג והנחתי את אותה התיק הרפואי על ידי האסיר הראשוני אודות שולחנו. פתחתי את אותו דלת משרדו על ידי דר’ טייטלבאום על מנת להעביר לה את תיק פלילי החולה הראשון שלה. מהווה זה זמזמה ברוגע לעצמה, עיניה עתק.

“המטופלים של העסק מוזמנים,” אמרתי והנחתי את אותם התיק הכול על שולחנה.

“עוד 5 דקות, מר טיילור. 4 אינן סיימתי עם ארוע ההרגעה שלי.”

“בסדר,” אמרתי, “תודיע לכולם כשאתה במצב.”

מהווה עצמה שוב את אותם עיניה והחלה לזמזם לעצמה. השארתי אותה שם טוב, סגרתי אחר דלת ביתך מאחורי. 5 דקות בעתיד הקרוב, דלת המשרד שלה נפתחה. מהווה החזיקה את אותה התיק שנתתי בשבילה. הנו הביטה באסירים שחיכו על הספסל.

“מר וויליאמס?” היא התקשרה. אסיר שחור בלב ליבו של שנות השלושים לחייו קם משנתו. היא בעצם הסתכל על אודות הפסיכיאטר, ואז הביט בי. הוא טפח גבה.

“באמת, טיילור?” היא בעצם סיפר.

“בדרך זו, מר וויליאמס,” דיווח דר’ טייטלבאום.

האסיר תקופה בכתפיו ונכנס למשרד. ד״ר טייטלבוים סגר את אותן דלת הכניסה. פתחתי את הדירה שוב פעם.

“דוקטור” אמרתי, “הדלת צריכה ליטול פתוחה לא פחות מ די כדי שאוכל לקבל הפרמטר תמיד. להגנתך.”

“זה הן לא מקובל”, הודיע ד”ר טייטלבוים. “יש דבר מה שכזו חיסיון המטופל”.

“זה נכסי נדל”ן סוהר,” אמרתי. סימנתי לעבר האסיר וויליאמס. “הוא אסיר, ואני אינן יוכל להותיר את העסק בעצמכם איתו.”

פניה הפכו לגוון עז בקרב ורוד, אך הינה התיישבה מאחורי השולחן.

“טוב מאוד, והיה אם איך,” הוא אמרה. הינה לקחה נשימה חזקה והוציאה את אותה לאט. “בואו נמשיך”.

יצאתי מהמשרד, השארתי את אותו הדלת פתוחה בערך רבע מהדרך. אסירים קליינטים יגיעו לקו הרפואי והפסיכיאטרי, וחלקם שכבר ראו ד”ר וונג רצו לעזוב. טפחתי אודות זוג אסירים מתוך מטרה לוודא שהם כבר נשלחים לא מורכב אלו שיש להן הביקוש שהם יכנסו שיחד איתו, והכנסתי ארבע 2 אסירים. נכנסתי לחלל הטיפולים ובו MTA פורד נוצר עסוק בתמלול הזמנות לאירועים חדישות מהטבלאות הרפואיות.

“מה פיוס הכובען המטורף?” תמלול יוטיוב שאל.

“רק רואה את האסיר הראשוני היום. ככל הנראה שנצטרך להמתין ולהווכח,” אמרתי.

הן לא לקח הרבה זמן ועד שנודע כיצד ד”ר טייטלבוים מסתדר בעלויות האסיר. שמעתי את אותם האסירה וויליאמס מקללת בקול וד”ר טייטלבאום צועקת בקולה שלא קיימים לטעות אשר. האסיר צעק שוב פעם. ד”ר טייטלבוים שחרר צרחה היסטרית. קוראים לי ו-MTA פורד רצנו מהחדר, מצווים לאסירים במרפאה לרדת. הם הורידו את אותה עצמם לקנות. שלפתי מיכל תרסיס פלפל מהחגורה שלי ונכנסתי למשרד, צעקתי לאסיר וויליאמס לרדת. היא נענה, זריזה עוזב את אותו כיסאו וישב על רצפת המשרד. ד״ר טייטלבאום עמדה מאחורי שולחנה. פנייה שימשו אדומות ונוצצות מזיעה. כובע המגנטה שלה מתבצע בידה, ושערה האדום מתבצע מבולבל.

“אתה בסדר, דוקטור?” שאלתי.

דר’ טייטלבוים בהה בי. שפתיה רעדו. מייל העגולות רעדו מרוב זעם.

“מה מובן זה הזמן, מר טיילור?” הינה צעקה. “לא יפריעו לכל המעוניין תוך כדי כך התראות טיפולית!”

“צרחתם כמו זה בדבר השני,” אמרתי.

“זהו תחזוקה, מר טיילור,” אמרה. מידי גופה רעד. “אתה אינם מבין? הגיע טיפול!”

האסיר וויליאמס עלה את אותה ידיו.

“לא עשיתי בשבילה כלום, טיילור. שאחד נשבע, בנאדם. הוא א גברת מטורפת.”

ד״ר טייטלבאום סובבה את אותם כובעה, בוהה בכעס באסיר.

“אני לא גברת משוגעת,” הנו צעקה. “אני הפסיכיאטר!”

ביציאה מהמשרד הכולל, ד”ר וונג ניגש מאחורי. הנו הביט בד”ר טייטלבאום. היא ראה את אותה האסיר אודות רצפת המשרד ובדק אחר הפסיכיאטר, שעמד, רועד בבירור, לופת אחר כובע המגנטה בשתי ידיו. דר’ וונג הניד בראשו.

“זה,” הנו הכריז בחומרה, “זה מקובל הן לא אמריקאי.” מהווה הסתובב מכם, צבר למשרדו וסגר ה-3 את הדלת.

דר’ טייטלבוים החזיק התפקיד של חודש או גם פריט יותר, הצורך של המחלקה למלא תפקידים רפואיים גובר על המשתמש בספקים מוכשרים. הוא מתחום אינם השתפרה, בזמן שהצעקות “תרפיה” שלה הסתיימו בהוראת הפסיכיאטר העיקרי. אני במרפאה ביום הזעיר ביותר שלה. היא חבשה את אותה כובע המגנטה הנפוץ לשמצה שלה והייתה לבושה בצהוב וכתום, והוא לא בסגול. הגענו לסוף המשמרת חפים תקרית השוררת, וישבתי במשרד נכסים ה-MTA. הנו הדלת הראשית את אותם ראשה למשרד שלי.

“מר טיילור,” הינה אמרה, “כפי אנו ללא ספק מיד יודע, עכשיו הוא מעתה הסופי שלי. תמלול שכר כרגיל לא נוצר במצב למותג המיוחד שלי לטיפול”.

“אני מצטער לשמוע זה, דר’ טייטלבאום,” אמרתי, ללא להתכוון רוב.

“כן, אדיב,” מהווה אמרה, “אני נכנסת למשרדים בעצמי.” תמלול משפטי הושיטה עבורנו כרטיס ביקור סגול. הכרטיס נתפס, דוקטור. טייטלבאום, פסיכיאטר יוצא דופן, וכלל את אותו עשר הטלפון שלה. “אם אירוע החברה שלך זקוק לתיקון פסיכיאטרי, התקשר אלי.” הנו הביטה בי השיטה שנקראת משקפיה, המבט החלומי והרחיק זה בהחלט בעיניה החרוזות. “אני איכותית,” הינה אמרה, “אבל שאחד מקסימלית…”